הנה כמה עובדות מהירות על צלוליט:

  • הצלוליט בדרך כלל משפיע על הישבן והירכיים, אבל יכול להופיע גם באזורים אחרים.
  • בין 80 ל-90 אחוז מהנשים כנראה יחוו צלוליט.
  • צלוליט ידוע גם כעור קליפת תפוז, בשל המרקם שלו.
  • לצלוליט ישנם טיפולים רבים זמינים, אך ישנו צורך לטפל בעור בצורה תהליכית וקבועה.
  • תזונה דלה בשומן, הפסקת עישון ואורח חיים פעיל עשויים לסייע בהפחתת שכיחות הצלוליט ולעזור ביעילות הטיפול.

מה זה צלוליט?

צלוליט הוא כינוי לתופעה של היווצרות גושים וגומות בעור. שמות נפוצים לצלוליט הם עור קליפת תפוז, עור גבינת קוטג’ ועוד… צלוליט יכול להשפיע על גברים ונשים כאחד, אך הוא נפוץ יותר אצל נשים, בשל התפלגות השומן, השרירים ורקמות החיבור השונות. בין 80 ל-90% מקור מהימן של נשים עשויות לחוות צלוליטיס בשלב מסוים בחייהן.

דרגות של צלוליט

סולם חומרת הצלוליט מדרג את המצב באמצעות שלוש דרגות:

דרגה 1, או קלה: יש מראה של “קליפת תפוז”, עם בין 1-4 שקעים שטחיים, ומראה מעט נפול לעור.

דרגה 2, או בינונית: ישנם בין 5-9 שקעים בעומק בינוני, מראה של “גבינת קוטג'”, והעור נראה נפול.

דרגה 3, או חמורה: על העור ישנו מראה גבשושי קבוע, עם לפחות 10 שקעים עמוקים או יותר, והעור נפול מאוד.

הגורמים לצלוליט

הסיבה המדויקת לצלוליט אינה ידועה, אך נראה כי היא נובעת מאינטראקציה בין רקמת החיבור בשכבה הדרמטולוגית הנמצאת מתחת לפני העור, לבין שכבת השומן שנמצאת ממש מתחתיה. אצל נשים, תאי השומן ורקמת החיבור בשכבה זו מסודרים אנכית. אם תאי השומן בולטים לתוך שכבת העור, זה נותן מראה של צלוליט.

אצל גברים, לרקמה יש מבנה צולב, מה שעשוי להסביר מדוע יש סיכוי נמוך יותר ללקות בצלוליט מנשים. נראה כי כמה גורמים אחרים קשורים לסיכוי ללקות בצלוליט.

גורמים הורמונליים וגיל-

להורמונים יש כנראה תפקיד חשוב בהתפתחות צלוליט. אסטרוגן, אינסולין, נוראדרנלין, הורמוני בלוטת התריס ופרולקטין הם חלק מתהליך ייצור הצלוליט.

תיאוריה אחת היא שככל שהאסטרוגן אצל נשים יורד בגישה לגיל המעבר, זרימת הדם לרקמת החיבור שמתחת לעור פוחתת גם היא. זרימת דם נמוכה פירושה פחות חמצן באזור, וכתוצאה מכך ייצור קולגן נמוך יותר. תאי שומן גם מגדילים ככל שרמות האסטרוגן יורדות.

גורמים אלה משתלבים כדי להפוך את מצבורי השומן לגלויים יותר. כשהשומן מתחת לעור בולט דרך רקמת חיבור מחלישה, נוצרת אפקט הגומות המוכר. הגיל גם גורם לעור להיות פחות אלסטי, דק יותר וסביר יותר לשקוע. זה מגדיל את הסיכוי להתפתחות צלוליט. 

גורמים גנטיים-

גנים מסוימים נדרשים להתפתחות צלוליט. גורמים גנטיים יכולים להיות קשורים למהירות חילוף החומרים של האדם, פיזור השומן מתחת לעור, מוצא אתני ורמות מחזור הדם. אלה יכולים להשפיע על הסיכוי להתפתחות צלוליט.

גורמים תזונתיים ואורח חיים-

צלוליט אינו נגרם על ידי “רעלים”, אם כי אורח חיים בריא עשוי לסייע בהפחתת הסיכון. אנשים שאוכלים יותר מדי שומן, פחמימות ומלח ומעט מדי סיבים צפויים לסבול כמויות גדולות יותר של צלוליט. זה עשוי להיות נפוץ יותר גם אצל מעשנים, אלו שאינם מתאמנים, ואלו שיושבים או עומדים בתנוחה אחת למשך פרקי זמן ארוכים. לבישת תחתונים עם גומי צמוד לרוחב הישבן עלולה להגביל את זרימת הדם, וזה עשוי לתרום להיווצרות צלוליט.

צלוליט נפוץ יותר אצל אנשים שיש להם עודף שומן, אבל גם אנשים רזים ובעלי כושר גופני יכולים לסבול ממנו. סביר יותר שזה יקרה אחרי גיל 25, אבל זה יכול להשפיע גם על אנשים צעירים יותר, כולל בני נוער.

רוצים לדעת איך מטפלים בצלוליט? לחצו!

Scroll to Top
צ'אט
1
צריכים עזרה?
שלום לך, כיצד נוכל לסייע?
דילוג לתוכן